מדד המחירים לצרכן- מה זה? וכיצד זה משפיע לנו על המשכנתא?

כפי שבטח כבר שמעתם, בתמהיל המשכנתא שלנו יש מסלולים שהם צמודי מדד ויש מסלולים שהם לא צמודי מדד.

כדי להבין מה הכוונה ואיך זה מתבטא במשכנתא שלנו, נבין קודם מה זה המדד הזה בכלל ולמה מצמידים אליו.

מדד המחירים לצרכן, או במילים אחרות האינפלציה, הוא מדד אשר נבדק על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לחודש.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה בדיקה של סל מוצרים קבוע, כל חודש ובודקת האם מחירו עלה או ירד.

סל זה מורכב ממגוון מוצרים שביניהם דיור, הלבשה, מזון, בריאות, חינוך ועוד…

המדד מתנהג באופן מובהק לפי ביקושים, ככל שיש ביקוש גבוה יותר, כך יעלו המחירים ובעקבות זאת המדד יעלה.

במידה ולא יהיה ביקוש, המחירים ירדו וכתוצאה ישירה המדד ירד.

כדי להבין זאת לעומק, קחו לדוגמה את שוק הנדל“ן. כאשר יש ביקוש במשק, מחירי הדירות עולים. ככל שהביקוש ממשיך, כך גם עליית המחירים.

לעומת זאת, במידה ועכשיו לא יהיה ביקוש במשק ואנשים לא יקנו דירות, אזי מחירי הדירות ירדו.

מכיוון שדיור הוא אחד הפרמטרים שנבדקים במדד המחירים לצרכן, אתם יכולים להבין כיצד זה משפיע על המדד באופן כללי.

כך גם לא מוצר אחר בסל שנבדק כל חודש.

כאשר יש עלייה במחירים והמדד עולה, המשק נמצא במצב של אינפלציה. כאשר יש ירידה במחירים והמדד יורד, הדבר מצביע על דיפלציה.

כדי להבין את זה יותר, תחשבו על בלון, ככל שתכניסו אליו עוד אוויר, או במקרה של השוק עוד כסף, הוא יגדל ויתנפח- אינפלציה. לעומת זאת אם תוציאו את האוויר, תשאירו את הכסף בבית, הבלון יתרוקן ותיווצר דיפלציה.

השלב הבא שצריך להבין הוא הקשר בין המדד לריבית.

כאשר הריבית גבוהה, באופן ישיר אנחנו נשלם יותר על המשכנתא שלנו, על ההלוואות שלנו, על המינוס שיש לנו בבנק ועוד. מצב זה יגרום לכך שבפועל יהיה לנו פחות כסף לבזבז.

בנוסף לכך, כשהריבית גבוהה, אנחנו גם נרוויח יותר על החסכונות והפקדונות שלנו, ולא נרצה להוציא את הכסף מהבנק.

במצב כזה, שאנחנו מרוויחים יותר על השקעות ולא רוצים להזיז את הכסף ומצד שני משלמים יותר על הלוואות שלקחנו כך שלא נשאר לנו כסף פנוי, אנחנו בעצם מחזירים את המשק למצב דיפלציוני.

אין כסף, קונים פחות, הביקוש יורד, המחירים יורדים וכתוצאה מכך המדד יורד.

אותו דבר קורה הפוך, כשהריבית נמוכה, אנחנו מרוויחים פחות על החסכונות והפיקדונות שלנו ואנחנו גם משלמים פחות במשכנתא ובהלוואות שלנו. כלומר, יש לנו יותר כסף פנוי ואנחנו נוטים יותר להוציא את הכסף מהפקדונות ולהעבירו להשקעות שיניבו לנו יותר רווח.

יש כסף, קונים יותר, הביקוש עולה, המחירים עולים וכתוצאה מכך המדד עולה.

אז הריבית משפיעה באופן ברור על המדד.

אבל מי הוא זה שקובע את הריבית ומשפיע על המדד?

בנק ישראל.

בנק ישראל הציב יעד של עליית מדד המחירים לצרכן ב-1-3% בשנה. בעקבות הקורונה, ולתקופה כנראה לא מבוטלת, אנחנו רחוקים מהיעד הזה. אך לפני כן כן נראתה עלייה במדד לאורך השנים.

הצבה זו של היעד, משפיעה על קביעת הריבית של בנק ישראל.

כשהוא רוצה לצנן את המשק, כי הביקושים גבוהים מידי והמחירים עלו גבוה מידי, הוא יעלה את הריבית ויגרום לנו לבזבז פחות כפי שהסברנו קודם.

וכשהוא רוצה לעודד את המשק הוא מוריד את הריבית למטה, גורם לנו לקחת הלוואות, ולבזבז יותר.

לדוגמה, בתקופת הקורונה בנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1%, בכך גרם לירידה כללית של הריביות ולנו לרצות להוציא יותר כסף החוצה.

די פשוט סה“כ.

אבל איך כל זה משפיע לנו על המשכנתא?

ישנן שתי השפעות ישירות על המשכנתא שלנו.

האחת- שינוי הריבית שמופעלים על מנת לעודד או לצנן את המשק, משנים את הריביות שאנו משלמים במסלולים עם ריביות משתנות.

כלומר, ברגע שבנק ישראל משנה את הריבית, הריבית שלנו במסלולים משתנים, כגון משתנה כל חמש או פריים, תשתנה בהתאם (תלוי תקופה כמובן).

השנייה- שינוי במדד המחירים לצרכן תעלה או תוריד את סכום הקרן שלנו במסלולים צמודי מדד.

משמע, במידה והמדד עלה, הקרן שלנו שווה פחות ונצטרך יותר כסף כדי להחזיר את מה שלקחנו.

במידה והמדד יורד, הקרן שלנו שווה יותר ולכן נצטרך יותר כסף כדי להחזיר את הסכום שלקחנו.

איך בעצם עובד השינוי במדד על מסלולי המשכנתה צמודי המדד?

ניתן דוגמה:

נגיד ולקחתם הלוואה של 100,000 ש“ח במסלול צמוד מדד. באופן עקרוני אתם תשלנו כל חודש סכום מסויים ולאט לאט ”תאכלו“ את הקרן.

אך במידה ותהיה עלייה במדד, אנחנו צריכים יותר כסף כדי לקנות את אותו דבר (ערך הכסף ירד).

עלייה של 1% במדד תגרום לכך שעכשיו נהיה חייבים 101,000 ש“ח לבנק.

כלומר, הסיכון שיש במסלולים צמודי מדד הוא שאנחנו נשלם ונשלם, והמדד יעלה ויעלה ובעצם לאחר תקופה שאנחנו משלמים, עדיין נישאר חייבים לבנק כמעט ואת אותו הסכום ולעיתים אף יותר ממה שלקחנו מלכתחילה.

אמנם, התחזית קדימה וההערכות של רבים מאנשי המקצוע היא שלא תהיה עלייה משמעותית במדד בשנים הקרובות, אך צריך לזכור שהיעד של בנק ישראל הוא העלאת מדד תמידית.

את המשכנתה לוקחים ל-20/30 שנים ולכן כדאי לקחת בחשבון כיצד ישפיעו שינויים כאלו לאורך השנים על המשכנתא שלנו.